The Gap Message 2310064  340

טובת הילד – מזונות (חלק ב')

במאמר הקודם בנושא מזונות, נתתי הקדמה קצרה לעניין חיוב המזונות אצל יהודים בישראל.

במאמר זה אדון בצד הפרקטי של קביעת מזונות הילדים.

בפתח המאמר הקודם, ציינתי שבית המשפט העליון לא נתן את פסיקתו בנושא המזונות והנה ביום רביעי האחרון, 19.7.17, ניתן פסק הדין. מתן פסק דין "אילץ" אותי לערוך את המאמר שלפניכם מחדש ולכן הוא קצת יותר ארוך מכרגיל.

 

מה קבע בית המשפט העליון?

לפני פסק הדין חלוקת המזונות הייתה שמגיל 0 ועד גיל 15, מוטלת על האב חובת תשלום המזונות לילדיו בלי קשר להכנסות האמא.

פסק הדין אימץ פרשנות אחרת לדין העברי, פרשנות המשתלבת עם עקרונות השוויון ועם עקרון טובת הילדים ולפיה מגיל 0 ועד גיל 6 מוטלת חובת תשלום המזונות על האב בלבד. אבל, מגיל 6 ועד גיל 18 חובת תשלום המזונות מוטלת בשווה על שני ההורים.

 

מה המשמעות הפרקטית?

מבחינה פרקטית, הדבר דורש מבית המשפט לענייני משפחה להסתכל גם על הכנסות האמא בקביעת המזונות. לצורך העניין, בפסק הדין היה זוג שהאמא הרוויחה כ-800 ₪ לחודש יותר מהאבא. כאשר שניהם הרוויחו מעל 11,000 ₪. למרות זאת חוייב האב בתשלום של כ-3,000 ₪ במזונות ילדיו. יוצא שמנקודת ההתחלה, לאחר תשלום שכירות והעברת המזונות, האב נשאר עם כ-4,000 ₪ ולאמא יש כ-12,000 ₪.

כעת, בית המשפט יצטרך לקבוע שבגלל שזמני השהות שווים ("המשמורת הפיזית") חיוב המזונות יהיה נמוך הרבה יותר. מאחר והתוצאה האופרטיבית של פסק הדין הייתה להחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה – לא ארצה להביע דעתי בעניין פסק הדין הראוי במקרים שנדונו בפסק הדין.

 

בגלל שברוב המקרים שכר שני ההורים נמוך (לפי השכר החציוני המפורסם ע"י המוסד לביטוח לאומי, כ-6,500 ₪) ארצה להביא דוגמא איך לדעתי צריך להיראות פסק הדין בענייני מזונות, דווקא כששני ההורים מרוויחים סכום הקרוב לשכר המינימום (דבר הרלוונטי לכמחצית מהאוכלוסיה):

בדוגמא אדון במקרה בו האבא מרוויח 6,000 ₪ והאמא 5,000 ₪. יש להם שני ילדים בגילאים 4 ו-8. כאשר האבא רואה את הילדים פעמיים בשבוע וכל שבת שניה. במקרה כזה, בעבר היו נפסקים כ-2,600 ₪ מזונות כולל מדור.

לאור פסק הדין (המטיל חבות גם על האמא מגיל 6 ומעלה), לדעתי, פסק הדין צריך להיות מורכב בצורה הבאה:

עבור הילד הקטן 1,300 ₪ עד שיהיה בגיל 6 ומגיל 6 צריך שיפסקו עבורו 1,000 ₪ לחודש.

עבור הילד הגדול 800 ₪.

חישוב זה לקח בחשבון שהאבא לא נמצא עם ילדיו מחצית מהזמן אלא פחות מכך. לכן אין כל סיבה שההוצאות החודשיות של הילד (שבפסיקה נקבעו על 1,300 ₪) יחולקו בחלוקה שווה בין שני ההורים.

מצד שני, חובת התשלום עבור הילדים מגיל 6 ומעלה צריכה להיות שווה על שני ההורים. מאחר ושניהם מרוויחים סכומי כסף שווים פחות או יותר, אין כל סיבה שרק האב ישא בהוצאות הילדים במלואם. עבור הילד הגדול הצעתי 800 ₪ גם ביחס לכך שחלק מההוצאות על הילד הראשון משמשות את הילד השני (האמא לא קונה קופסת גבינה אחת לכל ילד ותשלום החשמל משמש את כל בני הבית וכד').

מבחינה אריתמטית אם לפני הגירושין משק הבית הרוויח 11,000 ₪ ומתוכם הוצאות הילדים היו 2,600 ₪ והיתרה בסך 8,400 ₪ נשארה לשני ההורים, כלומר לכל הורה נשאר 4,200 ₪.

כעת, חלוקת המזונות בסך 2,600 ₪ תהיה כזו באופן שהאב ישא בהוצאות בסך 2,100 ₪ והאם תישא בהוצאות הקטינים בסך 500 ₪ (2,600 ₪ הוצאות הקטינים בהפחתת הסכום שתקבל מהאב).

לאחר תשלום המזונות לאבא ישארו 3,900 ₪ ולאמא ישארו 4,500 ₪. פער זה של 600 ₪ אינו גבוה ומשקף את העובדה שהאב נושא בעיקר במזונות הקטין מתחת לגיל 6.

כשהילד הקטן יגיע לגיל 6, יופחתו 300 ₪ מתשלום האב. כך יצא שלאב ישאר 4,200 ₪ ולאם ישאר 4,200 ₪. לשני ההורים תהיה נקודת התחלה שווה בתחילת החודש. כאשר האם תקבל מהאם 1,800 ₪ בנוסף לסכום של 4,200 ₪.

 

להבנת התמונה הכלכלית, שיבצתי את הנתונים בטבלה:

מצבו הכלכלי של האב

מצבה הכלכלי של האם

משכורת

השתתפות במזונות יתרה פנויה משכורת השתתפות במזונות

יתרה פנויה

בנישואין 6,000 ₪ 1,300 ₪ 4,700 ₪ 5,000 ₪ 1,300 ₪ 3,700 ₪
לפני גיל 6 6,000 ₪ 2,100 ₪ 3,900 ₪ 5,000 ₪ 500 ₪ 4,500 ₪
אחרי גיל 6 6,000 ₪ 1,800 ₪ 4,200 ₪ 5,000 ₪ 800 ₪ 4,200 ₪

 

מהטבלה יוצא שבמקרה כזה, האבא והאמא מתחילים את החודש בנקודה שווה. יהיו שיראו בכך בעייתיות שכן האב לא נמצא עם הילדים זמן הורות שווה ("משמורת משותפת"). למעשה, בגלל שהאב לא נמצא עם הילדים זמן שווה הוא משתתף במזונות ב-1,000 ₪ שהם למעשה 125%  יותר מהאמא עבור מזונות הילדים.

 

הצעתי נובעת מרוח פסק הדין ואשמח אם אכן, עם הזמן, יתברר שבתי המשפט למשפחה יאמצו את ההצעה הזו ובכך יהפכו את חיי ההורים והקטינים לשלווים יותר.

 

לסיכום אבקש לנצל את ההזדמנות ולהעיר שלפעמים תשלום המזונות מהווה מכשול בין ההורים וגורם לפגיעה בנפשם של הילדים.

האבא רואה שהאמא שעכשיו היא גרושה, החליטה לצבוע את שערותיה, יוצאת לבלות וכד'. האבא מקשר בין השינוי הזה לבין דמי המזונות שהוא משלם. כביכול, האישה משתמשת בדמי המזונות כדי לפנק את עצמה ולא דואגת לילדים.

האמא רואה ברצון האבא לראות את הילדים, רק כלי כדי להפחית את המזונות וכאילו הוא לא באמת אוהב אותם. דבר זה גורם לאמא להתעקש על כך שהילדים לא יהיו אצל האבא, כי היא רוצה לקבל את דמי המזונות המקסימאליים.

 

במקרים כאלו ובמקרים דומים, חשוב שההורים יקחו ליווי נפשי (הדרכת הורים, פסיכולוג, יועץ וכד') על מנת שיבינו שהעובדה שהאמא צובעת עכשיו את שערותיה או שהאבא רוצה לראות את הילדים – נעשית לא על מנת להשפיע על דמי המזונות אלא מסיבות לגיטימיות אחרות לגמרי.

 

לטובת הילדים והמשך הקשר שלהם עם שני הוריהם (כן, גם האבא הוא הורה של הילדים), חשוב שההורים ידעו להבדיל בין רצונם וטובתם, לבין רצונם וטובתם של הילדים.

 

עו"ד לנדאו מנוסה בכל דיני המשפחה. לקביעת פגישה אתם מוזמנים למלא פרטים באתר או להתקשר 052-5572252.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *